גופי מנחם אותך בשנתך מזדחל במעלה הערב. רסיסי נרקיסים רכים נופלים עליך מבשמים את עור הנמר שלך קרנפים זהובי קרן מנפנפים עלינו במניפות ארגמן.   בלילה אגלי כלניות חמורות סבר שומרים על דלת חדרנו איגואנות לבנות כנף אומרות שששש אסור שיתעוררו, והפר הירוק המציץ בחור המנעול מסמן בידו: הם ישנים.